ניוד ושיוך עובד זר שנמצא בישראל - אשרת ב/1 ומכסה פנויה בהיתר

ההיתר שלכם הוא מסגרת. אשרת ב/1 היא של העובד

ההיתר להעסקת עובדים זרים מונפק לכם לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991, והוא נוקב בשלושה דברים: המקצוע או המקצועות שבהם אתם רשאים להעסיק, המספר המרבי של העובדים הזרים, ותקופת ההיתר. ההיתר לבדו אינו מתיר העסקה של עובד מסוים - הוא רק התקרה.

אשרה ורישיון מסוג ב/1 (עובד זמני) הם המסמך האישי של העובד, לפי תקנה 5(א) לתקנות הכניסה לישראל, תשל"ד-1974. אין "ב/1" אחד אחיד: הרישיון מונפק לפי ענף, ולכן קיימים ב/1 לענף התעשייה, ב/1 למסחר ושירותים וב/1 מומחה. בעת הגעתו לישראל מונפק לעובד רישיון ב/1 בתוקף לשנה, ובהארכה הרישיון יוארך בהתאם לתוקף ההיתר של המעסיק או עד לתקופה של שנה, לפי המוקדם מביניהם. כלומר האשרה אינה יכולה לעולם לחרוג מתוקף ההיתר שלכם.

שני לוחות הזמנים נפרדים לחלוטין. הבקשה להארכת ההיתר מוגשת לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תוקפו, והבקשה להארכת רישיון העובד מוגשת בנפרד, גם היא לא יאוחר מ-60 ימים לפני תום תוקף הרישיון. ומעל שניהם רץ שעון שלישי: התקופה המרבית להעסקת עובד זר אינה עולה על 63 חודשים ממועד כניסתו לראשונה לישראל, והארכת ההיתר אינה מאריכה אותו.

הערת מינוח שכדאי להכיר לפני שמתקשרים לרשות: המילה "ניוד" אינה מופיעה אף פעם אחת בנוהל 9.5.0001 של רשות האוכלוסין וההגירה, שהוא הנוהל התקף בענף התעשייה. הרשות מנסחת את אותו עניין כ"מעבר של עובד זר לעבודה אצל מעסיק אחר" וכ"בקשה לרישום עובדים זרים בהיתר".

"מכסה פנויה" - ומתי מקום בהיתר באמת מתפנה

למונח שתי משמעויות שונות. מכסה פנויה ברמת הענף היא מה שמשרד הכלכלה מחשב כשהוא ממליץ על היתר חדש. מכסה פנויה בהיתר שלכם היא מקום לא מנוצל בתוך התקרה שאושרה לכם, וזו המשמעות שכמעט כל מעסיק מתכוון אליה. לשיוך עובד נדרש היתר העסקה תקף וגם פנוי - בלי שניהם אין בקשה.

כאן נמצאת הטעות היקרה ביותר. דיווח על הפסקת העסקה אינו מוחק את רישום העובד על שמכם בהיתר. המקום מתפנה כשהעובד נרשם כדין אצל בעל היתר אחר באותו ענף או יוצא מישראל יציאה של קבע - לא ברגע שדיווחתם על סיום ההעסקה. לכן גם למעסיק שהעובד עוזב יש אינטרס ישיר שהמעבר יושלם ברישום מסודר ולא יישאר בגדר הודעה על ניתוק קשר. אם יש ספק לגבי סטטוס הרישום אצלכם, זו הבדיקה הראשונה שצריך לעשות מול אגף מגזר עסקי לפני שמתכננים קליטה של עובד נוסף.

בענף התעשייה חלה גם תקרה נוספת על עצם ההיתר: לא יינתן למעסיק היתר להעסקת עובדים זרים במספר העולה על 25% מכלל העובדים הישראלים המועסקים על ידו.

שיוך עובד שכבר בישראל: מי מגיש, ומה חייב להתקבל לפני יום העבודה הראשון

בענפי המגזר העסקי את הבקשה מגיש המעסיק הקולט, לא העובד. מעסיק בעל היתר העסקה תקף ופנוי מגיש בקשה בטופס מקוון לאגף מגזר עסקי במינהל עובדים זרים להסדרת רישומו של העובד אצלו, ועם הסדרת הרישום מתבטל רישומו של העובד אצל המעסיק הקודם. זו פעולת רישום אחת שמעבירה את העובד מהיתר להיתר, ולא שני הליכים נפרדים. הבקשה יכולה להיות מוגשת על ידי בעל ההיתר עצמו, על ידי עורך דין מטעמו, או על ידי נציג מטעמו המיופה בייפוי כוח נוטריוני.

הנקודה הקריטית: העובד רשאי לעבור רק לאחר שהמעסיק החדש שלח בקשה לרישום עובדים זרים בהיתר, קיבל על כך אישור בדואר אלקטרוני מאגף מגזר עסקי, ומסר לעובד העתק מאישור זה. בענף התעשייה הכתובת היא taasia@piba.gov.il, במסחר ושירותים mishar@piba.gov.il ובמסעדות misadot@piba.gov.il. אין תקופת ביניים חוקית שבה העובד עובד אצלכם לפני השלמת הרישום. העסקה בלי אישור הקליטה, בלי שהאגרה השנתית שולמה, או בלי ב/1 בתוקף לאותו ענף, היא הפרה של תנאי ההיתר שעלולה להביא לקנס מינהלי או לכתב אישום בגין הפרת סעיף 2(א) לחוק עובדים זרים.

שלושה לוחות זמנים מעשיים: לטופס רישום העובד מצורפים צילום דרכון זר בתוקף ל-18 חודשים לפחות ותצהיר מעסיק; מסמכים חסרים בבקשה לאשרה ולרישיון יושלמו בתוך 14 ימים, ואחרת הבקשה תיסגר; ואם לשכת השירות דורשת תשלום אגרה שנתית ואגרת רישיון בגין מועמד, התשלום מתבצע בתוך 3 ימי עבודה.

מגבלות המעבר: ענף ומקצוע

הגבול החד ביותר הוא הענף. רישיון ב/1 של ענף אחד אינו מכשיר העסקה בענף אחר. עובד זר בענף התעשייה אינו רשאי לעבור לעבוד בענף אחר, וכך גם עובד בענף המסעדות, והנוהל הכללי של הרשות קובע ש"בכל מקרה לא ניתן לאשר ניוד עובד מענף לענף". מעסיק בתעשייה אינו יכול לשייך אליו עובד שרישיונו לבנייה או למסעדות, ולהפך.

גם המרה מאשרה אחרת אינה אפשרית: ככלל לא יאושר מעבר מרישיון מכל סוג שהוא לרישיון מסוג ב/1 תעשייה. מי שנמצא בישראל כתייר או כסטודנט אינו "מוסדר" כעובד זר, ובמסלול המומחים ככלל לא יאושר מעבר מרישיון מכל סוג לרישיון ב/1 מומחה בעת שהות המומחה בישראל.

בתוך הענף נבדק גם המקצוע. ההיתר נוקב במקצוע, והעובד רשאי לעבוד רק במקצוע הנקוב בו, ואינו רשאי לעבוד אצל מעסיק אחר גם לא בימי מנוחה או בהפסקות. בשיוך יש לוודא התאמה בין מקצוע העובד לבין המקצועות שאושרו בהיתר שלכם. בקטגוריית המוסכים בנוהל המסחר והשירותים, לדוגמה, המקצועות המאושרים הם זגגים, חשמלאי רכב, מכונאי רכב ופחחי רכב.

בענף התעשייה קיימת מגבלה ייחודית נוספת הקשורה לקבוצות השכר שבנוהל: המעבר מותר לאותה קבוצת שכר או לקבוצה עם שכר גבוה יותר, ולא מקבוצה גבוהה לנמוכה. את שיוך המקצוע לקבוצה נכון לאמת מול הנוהל העדכני לפני ההגשה.

חלון 90 הימים, האגרה השנתית ומה אסור למעסיק

הפסקת העסקה פותחת חלון זמן. עובד זר שהעסקתו הופסקה רשאי בתוך 90 יום מיום הפסקת עבודתו לעבור למעסיק אחר בעל היתר באותו ענף, בכפוף להגשת בקשה על ידי המעסיק החדש ולקבלת אישור אגף מגזר עסקי. בקשה להסדרת העסקה שתוגש לאחר שחלפו מעל 90 יום מתום ההעסקה האחרונה ככלל לא תאושר, בהתאם לסעיף 11(א1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. קיים מסלול חריג, והוא דורש להעביר לאגף מגזר עסקי מכתב הסבר מפורט של העובד עצמו. אם הבקשה נדחית, רישיון העובד מבוטל ונמסר לו מכתב סירוב מנומק הכולל דרישת יציאה מהארץ בתוך 30 יום.

האגרה: המעסיק הקולט הוא שמשלם את האגרה השנתית בגין העובד. זו אגרה ממשלתית שהיא תמיד באחריות המעסיק ומשולמת ישירות לרשויות, ולשנת 2026 היא 8,490 ₪ לעובד. אגרת רישיון ב/1 לשנת 2026 היא 205 ₪. אין בנהלים הנחה למעסיק הקולט בשל כך שמעסיק אחר כבר שילם אגרה שנתית על אותו עובד באותה שנה, והמעסיק הקודם עשוי להיות זכאי להחזר חלקי בלבד, ורק אם העובד נרשם כדין אצל מעסיק אחר, המעסיק החדש שילם אגרה בגינו, והרישום נעשה לפני שחלפו שישה חודשים ממועד תחילת הרישיון האחרון של העובד.

ושלוש מגבלות התנהגות מחייבות: אין לדרוש מהעובד מכתב שחרור מהמעסיק הקודם; העובד אינו חייב לנמק את המעבר והמעסיק הנוכחי אינו רשאי להתנגד לו, אך העובד כן חייב לתת הודעה מוקדמת כחוק; וחל איסור מוחלט לשלם או לקבל תשלום או טובת הנאה כלשהם תמורת מעבר של עובד ממעסיק למעסיק, מה שהנהלים מכנים סחר בעובדים. עיכוב דרכונו של העובד שלא כדין הוא בעצמו הפרה של תנאי ההיתר שעלולה להביא לביטולו.

למי השירות מיועד, ומה אנחנו עושים בתהליך

הזכאות להיתר בענף התעשייה מוגבלת לחברה, לשותפות או לעוסק מורשה הרשומים כדין בישראל, ועל המעסיק להעסיק את העובדים הזרים באופן ישיר. חל איסור להעסיקם באמצעות קבלן כוח אדם, קבלן שירותים או גוף שלישי שאינו המעסיק ששמו רשום בהיתר. אנחנו עובדים מול מעסיקים עסקיים בלבד - תעשייה, בנייה, מסעדנות, רכב ומוסכים, מסחר ושירותים - ואיננו עוסקים בענף הסיעוד ואיננו עוסקים בהעסקה פרטית בבית. נוהל המסחר והשירותים עצמו אוסר באיסור חמור על העסקת עובדים זרים בניקיון של משקי בית. הדף אינו מיועד לעובדים המחפשים עבודה.

בענף הבנייה ההעסקה מתבצעת דרך תאגיד כוח אדם מורשה, והמעבר הוא בין תאגידים מורשים ולא בין מעסיקים ישירים. ARO Group אינה תאגיד כוח אדם מורשה.

אנחנו עוסקים באיתור ובייעוץ וליווי בנושאי גיוס. בהקשר של שיוך עובד שנמצא בישראל זה כולל מיפוי ההיתר והמכסה הפנויה שבידכם, בדיקת התאמה של העובד לענף ולמקצוע, בדיקת יתרת החודשים מתוך 63 ומיקומו של העובד בתוך חלון 90 הימים, הכנת הבקשה לרישום בהיתר והגשתה בייפוי כוח, מעקב עד קבלת אישור הקליטה, וליווי שוטף לאחר מכן כולל מועדי ההארכה השנתית. היקף הליווי ותנאיו נקבעים מול כל מעסיק בשיחה הראשונה.